אודות לביא

אודות לביא

לביא, הבית של בתי הכנסת, הוא המקום שבו חולמים, מתכננים ומעצבים עבורכם את היכל התפילה שלכם. דרך ארוכה עבר המפעל מיום הקמתו בתחילת שנות השישים, וכיום הוא המוביל בארץ ובעולם בתחום הריהוט לבתי הכנסת ומהווה כתובת לכל קהילה המעוניינת לבנות בית כנסת או לשפץ היכל קיים.

במפעל, המשתרע על פני 5,000 מ”ר, מועסקים למעלה מ-100 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה: אדריכלים ומעצבים, אמנים ואומנים, מנהלי ייצור ומומחי בקרת איכות ועוד. כולם ביחד פועלים בשיתוף פעולה הדוק כדי להעמיד לרשותכם כל מוצר וכל ריהוט שתרצו – וליצור לכם חוויית תפילה נוחה, נעימה ומכובדת.

עבודתנו כאן במפעל נשענת על שלוש אבני יסוד, המלוות אותנו בכל פרויקט ובכל יצירה:

בטיחות – אנו בלביא עובדים עם חומרי גלם איכותיים בלבד, המעובדים בשיטה ייחודית לשימוש ממושך ובטוח. אנו משלבים במוצרים שלנו, ובעיקר בארונות הקודש, אמצעי בטיחות (וביטחון) מתקדמים השומרים עליהם ככל האפשר מפני שריפות, ניסיונות פריצה וכיו”ב.

סביבה ירוקה – אנו שמים דגש רב על תהליך הייצור עצמו ומקפידים שגם כדור הארץ יצא נשכר – ועל כן משתמשים בעץ, בחומרים טבעיים ובצבעים על בסיס מים. `סביבה ירוקה`, אגב, היא לא רק תפיסה עבורנו, כי אם חלק מהנוף הניבט מהחלונות. המפעל יושב בפריפריה, בקיבוץ לביא, ומרבית העובדים שלנו מגיעים מדי יום ברגל או באופניים.

נגישות – המקצועיות, הניסיון והיצירתיות של אנשינו באים לידי ביטוי בצורה בולטת ביכולת לתכנן בתי כנסת או רהיטים המונגשים באופן מלא לבעלי מוגבלויות. נושא זה, שבעבר לא היה במודעות הציבורית, הוא נר לרגלינו – ואנו גאים לקחת חלק מרכזי במהפכת הנגישות המתחוללת בבתי כנסת רבים ברחבי הארץ.

לאחר למעלה משישה עשורים של עשייה, יותר מ-5,600 בתי כנסת שריהטנו וחידשנו בארץ ובעולם ואין-ספור רעיונות ייחודיים ויצירתיים לתכנון ועיצוב של אולמות תפילה, דבר אחד בטוח: אנו בלביא נהפוך את בית הכנסת הנוכחי או העתידי שלכם למקום שתשמחו, תתרגשו ותהיו גאים להתפלל בו.

קצת היסטוריה - מאין באנו ולאן אנחנו הולכים

ראיון עם אבוש לוין – מנהל הנגרייה של לביא בשנים 1950 – 1958

סיפורו של המפעל נפתח בתחילת שנות החמישים. הקיבוץ הצעיר לביא הוקם זמן קצר קודם לכן, בשנת 1949, ועל מנת לתת מענה לצרכים השונים הוקמה נגרייה קטנה. באותם ימים עסק צוות עובדי הנגרייה בהקמת צריפי עץ – צריפים שנרכשו בשוודיה על ידי הסוכנות היהודית וחולקו ליישובים הצעירים כפתרון זמני למגורים.

כבר אז הפגין צוות הנגרייה מקצועיות רבה: אף על פי שצריפים אלו נבנו כאמור כמבנים זמניים, איכות העבודה הייתה גבוהה והמבנים עמדו בפני פגעי הזמן – שלושה מצריפים אלו עדיין עומדים על תלם ומשמשים למגורים. שאריות עץ שנותרו לאחר הקמת הצריפים מצאו גם הן ייעוד ושימשו את צוות הנגרייה לבניית חדר האוכל הראשון של הקיבוץ. בנוסף לשירותים שסיפק צוות הנגרייה לקיבוץ, עסק הצוות בייצור שולחנות וכיסאות. אלו נמכרו לסוכנות היהודית ושימשו את העולים הרבים שהגיעו באותן שנים ארצה.

הכניסה לתחום הריהוט לבתי הכנסת התרחשה כמעט במקרה. בשדה אילן, המושב הסמוך ללביא, הוחלט בשנת 1954 להקים בית כנסת. פנייתם של חברי המושב לצוות הנגרייה בבקשה שיבנה עבורם את הכיסאות עבור בית הכנסת התקבלה בהיסוס, אך מרגע שהוחלט לקבל את העבודה נרתם הצוות לעניין והחל ללמוד את התחום. מערכת הישיבה שנבנתה יוצרה על פי דגם שנמצא בבית כנסת בחיפה.

כשנתיים לאחר מכן החלה הקמתו של בית הכנסת בלביא, ולאיש לא היה ספק: את עבודות העץ יבצע צוות הנגרייה. מנהל הנגרייה ואחד מחברי הקיבוץ נסעו לירושלים על מנת לבחון סגנונות עיצוב של כיסאות בכמה בתי כנסת שאליהם הופנו על ידי האדריכל. לאחר שלמדו וחקרו הוכנו תכניות לייצור הכיסאות – בעיצוב וסגנון דומים לאלו שהיו נפוצים בבתי הכנסת בקהילות יהדות מזרח אירופה לפני השואה, עיצוב הנסמך על בתי הכנסת הגליליים מתקופת המשנה והתלמוד (סגנון המזכיר במקצת את הסדרה הקלאסית המיוצרת כיום במפעל). בנוסף לייצור הכיסאות עסק צוות הנגרייה בבניית ארון הקודש והבימה. חלקי המתכת ששולבו בבימה יוצרו גם הם על ידי צוות מסגרים מקומי על פי הנחיית אנשי הנגרייה.

בשל החשיבות הרבה שייחס הציבור הדתי-לאומי דאז לחיזוק היישובים בגליל, זכה טקס חנוכת בית הכנסת בלביא לחשיפה רבה, ומבקרים רבים פקדו אותו ובאו להתרשם מהמבנה המרהיב. המבקרים התרשמו מהריהוט שהוצב בבית הכנסת, מהסגנון ומטיב העבודה, ובמיוחד מצוות הנגרים שעסק במלאכה. השמועה בדבר קיומה של נגרייה שכזו פשטה, וההתעניינות בדבר האפשרות לרכוש מוצרים דומים הלכה וגברה במהירות. ה`סנונית` הראשונה הייתה בית כנסת דתי-לאומי בבני ברק, ולאחריו באו רבים אחרים. הייצור דאז היה מבוסס על תהליכים ידניים, הוא בוצע בעזרת מספר קטן של מכונות בסיסיות, אך האיכות וההקפדה על הפרטים הקטנים ליוו את המפעל כבר מתחילת דרכו.

במהלך השנים הראשונות חווה המפעל עליות, אך בעיקר מורדות אשר העמידו בספק את יכולת המפעל לפרנס את העובדים בו. שני אירועים בולטים נחרתו בזיכרון מאותן שנים. בשניהם פרצה שריפה וכילתה חלק ניכר מהנגרייה, ובשני המקרים עמד הקיבוץ בפני צומת הכרעה: האם להקים מחדש את הנגרייה או לוותר ולנטוש את הרעיון. בדיעבד התברר כי ההחלטות שקיבלו חברי הקיבוץ באותה עת – להקים את הנגרייה מחדש, להשקיע בתהליך השיקום ולצאת למסע רכש של מכונות חדשות – היוו נקודת מפנה: מנגרייה קטנה צמח מפעל גדול, ועם השנים הוא הפך למוביל שוק עולמי בתחום התכנון, העיצוב והריהוט של בתי כנסת, עם למעלה מ-5,600 פרויקטים בארץ ובעולם כולו.

(מתוך ריאיון עם אבוש לוין, מנהל הנגרייה של לביא בשנים 1958-1950).

0

השאירו פרטים ונחזור אליכם לקביעת פגישה חינם!

רוצה שנחזור אליך?

מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם:

Skip to content