את הנתון הזה לא כולם מכירים: בישראל יש יותר מ-1.4 מיליון איש בעלי מוגבלויות, חצי מיליון מהם בעלי מוגבלויות הנחשבות חמורות.
אלה כוללים משותקים עם קושי להתנייד (כתוצאה מתאונה, מחלה, פעילות מבצעית, פיגוע וכיו"ב), לקויי ראייה, לקויי שמיעה, בעלי מוגבלות קוגניטיבית ועוד.
ריבוי בעלי המוגבלויות, יחד עם ההתפתחות בחוקים הסוציאליים במדינת ישראל, הולידו חוקי נגישות הנוגעים בקשת רחבה של היבטים יום-יומיים.
על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1998, מקום נגיש הוא כזה שבעלי מוגבלויות יכולים להגיע אליו, להשתמש בו וליהנות ממנו באופן בטיחותי, נוח, שוויוני, מכבד ועצמאי.
כיום כל מבנה ציבורי חדש מתוכנן מראש באופן שיהיה נגיש לציבור –
ובית כנסת, כמקום משמעותי במיוחד בחיי הקהילה, ראוי כי יהיה גם הוא נגיש לכל אדם הרוצה להיכנס בשעריו ולהתפלל בו.
עם זאת, כשמדובר בבית כנסת, חשוב לדעת כי הסוגיה מורכבת במיוחד:
האם קיימת חובה להנגיש כל בית כנסת לכלל הציבור?
האם יש לאפשר לכל מתפלל למלא כל תפקיד במהלך התפילה?
ובכלל, האם מבחינה הלכתית צריך ומותר לספק מענה לכל מצב?
מטרת כתבה זו אינה להיכנס לנעליהם הגדולות של הפוסקים או להכריע בסוגיות מהותיות, כי אם להראות כי בתכנון מקדים ניתן למצוא פתרון טכני ופרקטי לצרכים רבים שאם מתפנים לטפל בהם בשלב מאוחר, הדבר עלול להביא להוצאות מרובות ולעיתים לוויתור על ההנגשה.
איך, אם כן, מבטיחים שגם בית הכנסת שלכם יהיה נגיש? אילו פתרונות קיימים כיום? על מה כדאי לתת את הדעת? הנה כמה דברים שכדאי להביא בחשבון:
גישה נוחה
בראש ובראשונה, הגישה אל בית הכנסת ובתוכו צריכה להתאים לאדם המתנייד בכיסא גלגלים.
אם יש מדרגות, לצדן צריכה להיות רמפה (כבש) נוחה ולא תלולה.
את כמות המושבים והספסלים יש לתכנן כך שיותירו מספיק מרחב תנועה – על המעברים להיות ברוחב 90 ס"מ לפחות.
דלתות בית הכנסת צריכות להיפתח בקלות ולהיות רחבות אף הן – לא פחות מ-90 ס"מ. אם הן שקופות יש לסמנן במדבקות צבעוניות לטובת לקויי ראייה.
במעברים עצמם, בתוך בית הכנסת, יש להקפיד על תאורה הולמת ולהימנע ממכשולים העלולים לחסום בעלי כיסאות גלגלים.
מושבים וספסלים
על בית הכנסת לכלול מקומות ישיבה ייעודיים לאנשים בכיסאות גלגלים.
כך למשל ניתן ליצור מקומות ישיבה שבהם יש מעמד קדמי ומאחוריהם אין כיסא (לדוגמה: ספסל בן חמישה מקומות ומאחוריו ספסל בן ארבעה מקומות), ובחלל שנוצר ניתן להניח כיסא בודד ולהזיזו כשהמקום יידרש לכיסא גלגלים.
מומלץ שמקומות הישיבה המותאמים לבעלי המוגבלויות יהיו בקצה הספסל, אך לאו דווקא בשורה האחרונה: תכנון נכון של בית הכנסת יאפשר למתפלל בכיסא הגלגלים לשבת באזורים שונים באולם.
בנוסף, מקומות הישיבה (או לפחות חלקם) צריכים לכלול גם התאמות לאנשים בעלי מידות גוף חריגות (גבוהים מאוד, רחבי גוף וכו').
תאורה ואקוסטיקה
על פנים בית הכנסת להיות מואר כראוי כדי שלקויי ראייה יוכלו להתמצא בו, וכן כדי שלקויי שמיעה יוכלו לעקוב בקלות אחר תנועות השפתיים של הדרשנים והדוברים.
בנוסף, לאקוסטיקה טובה יש חשיבות רבה – היא משפרת את איכות הסאונד בבית הכנסת ומקלה על לקויי השמיעה.
במת הקריאה ובמת הכוהנים
בבמת הקריאה ובמת הכוהנים הפתרון המקובל הוא כבש לכיסאות גלגלים.
מומלץ לבנות כבש קבוע הנמצא לצד הבמה, ולא כזה שמביאים מהמחסן בעת הצורך.
אמנם ה'מחיר' של כבש כזה הוא המקום שהוא תופס, אך יש כאן היבט חזותי חשוב, כמו גם אמירה חברתית-קהילתית.
אגב, כבש הממוקם בצדי הבמה עשוי להיות בעייתי מבחינת הקושי להסתובב עם הכיסא – ועל כן רבים בוחרים בכבש הנמצא בצדה האחורי של הבמה.
גם העלייה לתורה ותפילת הש"ץ דורשים תכנון מקדים.
פתרון נפוץ הוא שולחן בעל מנעד גובה, קרי כזה העולה ויורד. הגובה הנמוך צריך להיות כ-80 ס"מ, והגבוה כ-110 ס"מ.
אפשרויות כיוון הגובה בשולחן הקריאה לספר תורה אשכנזי או ספרדי משתנות לרוב בהתאם למנהגי התפילה במקום.
ארון הקודש
מתפללים רבים רוצים להרגיש כי הם חלק מהתפילה, ואחת הדרכים לכך היא באמצעות הזכות לפתוח את ארון הקודש.
שוב, גם כאן יש פתרון פופולרי – גם הוא תולדה של בחינת הצרכים מהשטח ותכנון נכון: מדף שעליו ממוקם ספר התורה.
שליפת המדף מהארון מאפשרת למעשה את הוצאתו של ספר התורה בקלות וללא מאמץ פיזי מיוחד.
בעת תכנון ארון הקודש הנגיש יש להביא בחשבון את גובה המדף שעליו יוצבו ספרי התורה, את מקומו של כיסא הגלגלים ביחס לארון, את אופן פתיחת הארון, את דרכי השימוש בידיות ואת הגישה לחוט המסיט את הפרוכת.
בית כנסת נגיש – זה אפשרי!
אלו הם חלק מהעקרונות הבסיסיים לתכנון בית כנסת נגיש. נגישות נכונה דורשת תכנון מקדים – ובית כנסת שיטמיע את הפתרונות המוצעים יהיה מקום נגיש, מזמין ומרכזי בחיי הקהילה.
בינואר 2019 חנכנו בית כנסת ראשון מסוגו בעולם המונגש לבעלי מוגבלויות ונכים בכסאות גלגלים באגף החדש של המרכז הרפואי "הרצוג" בירושלים. בית הכנסת "בית שמואל" משתרע על שטח של 100 מ"ר והוא כולל 50 מקומות ישיבה לגברים ונשים וצמודה לו גם מרפסת המיועדת לבניית סוכה. במסגרת העבודה שלנו פיתחנו חלקים ייחודיים המותאמים ומותרים לתפעול בשבת ללא בעיה הלכתית: שולחן קריאה בתורה העולה ויורד בהתאם לגובה האדם, ספר תורה המונח על מדפים נשלפים, מחיצה לעזרת הנשים שניתן לשנות את גובהה במגע אצבע, ארון הקודש, ממוקם בגובה נמוך מהרגיל ומאפשר לבעלי כיסא גלגלים או הליכון, נגישות לפתיחת הארון, מערכת שמע לטובת בעלי לקות שמיעה ועוד.
צילום: גלעד מור