אחד מתחומי ההתמחות המועדפים על אדריכלים הוא תכנון בתי כנסת – ולא בכדי. מדובר בתחום מרתק וייחודי המשלב בין שני עולמות: הרוחני והפרקטי. האתגר המקצועי הוא מורכב במיוחד, שכן המבנה חייב לעמוד בקשת רחבה של דרישות – החל מהיבטים של הנדסת אנוש וכלה בשמירה על ההלכה והמסורת.
תכנון מבנה בית כנסת הוא תהליך חשוב. עבור חובבי הארכיטקטורה שביניכם, ליקטנו מהאדריכלית עידית ריקלין כמה סוגיות אדריכליות מרכזיות:
כיוון בית הכנסת
אחד הגורמים המשפיעים על מבנהו של בית הכנסת הוא הכיוון.
על בית הכנסת לפנות מזרחה, לירושלים, ועל כן קיר המזרח וארון הקודש יהיו העוגן שישפיע על התכנון כולו.
המשמעות היא שחופש הפעולה של האדריכל מוגבל בנושא הזה, ואי אפשר לגלות גמישות יתר.
הכניסה לבית הכנסת
לגבי הכניסה, קיימים לפחות שני דגשים משמעותיים – טכני ומהותי.
הדגש הטכני מתייחס לכניסות רחבות, כאלו שמתפללים רבים יוכלו לעבור דרכן בו זמנית, בעיקר בתחילת התפילה ובסיומה.
הדגש השני מתייחס לפן המהותי: האם ראוי שהכניסה תהיה פרונטלית או צדית, ובמילים אחרות: האם מתפלל המגיע במהלך התפילה צריך להיכנס מהצד, או שעליו לראות מולו את ארון הקודש ובכך 'להתחבר' מיד לתפילה.
החלונות
ידוע כי לחלונות גדולים יש יתרונות עצומים: נוף, אור, תחושת מרחב וכיו"ב.
כאשר מתכננים בית כנסת החשיבה משתנה, שכן היתרון הופך לעתים לחיסרון.
אם הנוף הנשקף הוא טבעי, המתפללים נהנים מאווירה מרגיעה. אך אם החלון פונה לעבר שביל הכניסה, והמתפללים רואים את כל מי שנכנס או נמצא בחוץ, דעתם עשויה להיות מוסחת והם לא יתרכזו בתפילה.
דלת כניסת הנשים
נושא חשוב הוא כניסת הנשים לבית הכנסת.
אם בבתי כנסת ותיקים היה נהוג כי כניסת הנשים תהיה צדדית וצנועה, היום מקובל לתכנן כניסות רחבות, בולטות יותר, המתחשבות גם בריבוי הילדים ובעגלות תינוק.
עזרת הנשים
באותו הקשר, ומתוך רצון לחזק את החיבור בין הנשים המתפללות לבין הנעשה בעזרת הגברים, ניתן לתכנן עזרות נשים לא סטנדרטיות.
לדוגמה, עזרת נשים הבנויה כיציע – כלומר בצורה מדורגת שתקנה לכולן זווית צפייה. כך לא רק הנשים בשורה הראשונה 'יהיו בעניינים', אלא גם נשים בשורות מרוחקות יותר.
נגישות
מה שבעבר היה נתון לחסדיהן של קהילות וליוזמתם של אדריכלים בעלי רגישות חברתית הפך להיות חובה חוקית בכל מבנה ציבורי – וטוב שכך.
מעברים רחבים, מקומות ישיבה לבעלי מוגבלויות, רמפות לכיסאות גלגלים וכיו"ב – מדובר בעולם ומלואו, וכל אדריכל נדרש כמובן להתמצא בו.
המבואה
לא פעם ניתן לראות קהילות המשקיעות באולם התפילה המרכזי, אך לא מקצות את מלוא התקציב הנדרש למבואת בית הכנסת.
נכון, המבואה היא רק חלק קטן מבית הכנסת, אבל חשוב לזכור שיש לה תפקיד מרכזי: שם נפגשים לעתים הורים וילדים, שם מתנהל ה'סמול טוק' שלפני התפילה וכיו"ב.
חשוב שהמבואה תייצג את רוח הקהילה ותהיה מכובדת, ממש כמו האולם המרכזי.
מתחם נטילת הידיים
לכאורה פינה 'טכנית', שולית, אך בעולם האדריכלות אין מקום להזניח שום אזור, לא משנה מה תפקידו.
חשוב לתת לפינת נטילת הידיים את הכבוד הראוי – בעיקר בבתי כנסת שבהם יש הרבה כוהנים ולוויים.
אולמות רב-תכליתיים
בשנים האחרונות יש לא מעט בתי כנסת המשמשים גם כאולם אירועים, חדר הרצאות, מתחם לחוגים תורניים וכיו"ב.
אם אתם יודעים שבית הכנסת העתידי שלכם צפוי להיות רב-שימושי, חשוב להביא זאת בחשבון ולתכנן אותו מראש בצורה יצירתית, כזו שאכן תציע מענה לייעודים השונים.
קידוש, רבותיי, קידוש
כל מתפלל יודע: לא רק הצבא צועד על קיבתו.
הקידושים לאחר התפילה הם חלק בלתי נפרד מההוויה הדתית, וחשוב להחליט מראש היכן הם יתקיימו ולתכנן את המתחם בהתאם: מיקום הברזים, המרחק מפחי האשפה, גודל המטבח, מחסה מהשמש או מהגשם ועוד.
שוב, יש נטייה להתעלם מסוגיה זו – היא נתפסת כמשהו קליל ולא מהותי – אבל אחרי שבית הכנסת נכנס לשימוש, הנושא הזה מעסיק כל שבת ושבת את רוב הקהילות…
בסופו של יום, בית הכנסת שלכם יהיה שילוב של החלומות שלכם, של צורכי הקהילה, של המגבלות המבניות ושל העיצוב האדריכלי. לשלב התכנון יש חשיבות עצומה והשפעה אדירה על העתיד– ולכן חשוב להקדיש לו את כל הזמן והמחשבה הנדרשים. בהצלחה!
