תפקידה של מחיצה לבית כנסת הוא ליצור הפרדה בין אזור התפילה של הגברים בין עזרת הנשים. שורשיה של הפרדה זו בבית הכנסת נעוצים בתקופת בית המקדש, שבמהלכה גם הוטבע ככל הנראה המונח 'עזרת נשים'. עם השנים הפכה הדרישה להפרדה זו למורכבת ומאתגרת הרבה יותר. על המחיצה הוטל לא רק לסמן את הגבולות המגדריים, אלא גם לדאוג, מצד אחד, לנגישות נוחה ומכובדת של הנשים – ולהוות, מצד שני, פריט אמנותי ומעוצב היוצר תחושה של מרחב ולא של 'קיר'.
המחיצות המסורתית משמשות כפריט מרכזי בנוף של בית הכנסת. המחיצה מתוכננת לרוב כגדר עץ דקורטיבית, החוצצת בין עזרת הנשים לאזור תפילת הגברים. פעמים רבות יש בחלקה העליון אשנבים מעוצבים ומגולפים (המחופים לעתים בווילון דקורטיבי תואם).
לצד ההתמקדות במראה המהודר, יש חשיבות רבה ליעילות ולנוחות. המחיצה המסורתית יכולה להופיע כמחיצה קבועה ויציבה, המורכבת מלוחות עץ עבים ומגולפים, או כמחיצה ניידת (סטטית או מתקפלת) העשויה מלוחות קלים לשינוע ולאחסון.
בלביא אנו מתאימים לכל קהילה את המחיצה הנכונה לה תוך התייחסות למבנה בית הכנסת- גודלו, צורתו וכל הייעודים שלו, וברגישות לצרכי המתפללות והמתפללים.
